גז"ד למאיים ותוקף בת זוגו על רקע רצונו לשאת אשה שנייה

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של איומים, תקיפה סתם של בת זוג, שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית. כך לאחר שהודה כי בסוף שנת 2007 ובעקבות ויכוח שהתגלע בינו לבין המתלוננת - בת זוגו ואם ילדיו - על רקע רצונו לשאת אישה שנייה, איים על המתלוננת בלשון בוטה; לאחר שהודה כי בראשית ינואר 2008 ובעקבות ויכוח נוסף שנתגלע בינו לבין המתלוננת היכה אותה בראשה ובכתפיה באגרופים וסטירות ואף משך בשערותיה, והכל עד שנפלה ואיבדה את הכרתה; לאחר שהודה כי שבוע לאחר המתואר וכאשר נסעה המתלוננת ביחד עם שלושה מבניה לכפר צעיר, ליד העיר חברון, כיוון ששמעה כי באותו מועד הוא אמור לשאת אישה מבנות הכפר, פגש בה, בעודו לובש בגדי חתן וכיוון שצעקה עליו והתלוננה באוזניו כי הוא נושא אישה שנייה, היכה אותה בסטירות על פניה; לאחר שבהמשך למתואר ובמהלך השבוע שלאחר מכן התקשר למתלוננת פעמים מספר ואיים עליה בלשון בוטה לבל תתלונן כנגדו במשטרה; לאחר שהודה כי גם ארבע שנים עובר למתואר היכה את המתלוננת על ראשה באמצעות מקל מעץ עד שדיממה והתעלפה; ולאחר שהודה כי ביום 20.01.08 ניתן כנגדו בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה צו האוסר עליו להטריד את המתלוננת ואשר תוקפו הוארך ביום 20.04.08 וכי לאחר האמור ובשני מועדים נפרדים (12.03.08, 13.03.08), הפר הוראה זו שעה שאיים על המתלוננת בלשון בוטה ודרש ממנה כי תבטל תלונתה כנגדו. בעניין זה הודה כי ביום 13.3.08 עבר ליד ביתה, ברכבו, הוציא את ידו מהחלון ונופף לעברה בתנועה מאיימת במובן: "אני אראה לך".

2.         הצדדים הסכימו ביניהם כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן. עוד הוסכם כי במידה ותסקיר זה יהיה חיובי תעתור המאשימה לעונש מאסר בן 6 חודשים שניתן כי ירוצה בעבודות שירות, למאסר על תנאי ולפיצוי המתלוננת בסך 15,000 ש"ח שישולמו ב- 10 תשלומים. יחד עם האמור הוסכם כי היה והתסקיר שיתקבל בסופו של יום בעניינו של הנאשם יהיה תסקיר שלילי, יוכלו הצדדים לטעון לעונש איש איש כפי הבנתו.

3.         לאחר האמור ביקש הנאשם להודות ולצרף ת.פ 2584/06 (בית משפט השלום בבאר שבע) שעניינו הסעת שב"ח מתאריך 03.01.06. הודגש עם זאת כי העונש הנזכר, עליו סוכם בין הצדדים, איננו כולל תיק זה. עם זאת סוכם עוד כי היה ותסקיר שירות המבחן שיתקבל בסופו של יום בעניינו של הנאשם יהיה חיובי והיה ויתברר כי לא תלויים ועומדים כנגדו תיקים נוספים, הרי שבעניין תיק זה יבקשו הצדדים להוסיף רכיבי ענישה של קנס ומאסר על תנאי בלבד. יחד עם האמור הובהר כי מדובר בקנס בגובה אלפי שקלים.

4.         תסקיר שירות מבחן שהוגש בעניינו של הנאשם העלה כי הינו בן 55, בעל השכלה יסודית, נשוי לשתי נשים ואב ל- 12 בנים ובנות משתי נשותיו (11 מהם מן המתלוננת). עוד העלה התסקיר כי עד מעצרו עבד בתחום הבנייה ועבודות פיתוח כשכיר וכעצמאי, לסירוגין, וכי עובר למעצרו עבד כמנהל עבודה, באתר בנייה, בעיר אילת. בעניין זה נמסר עוד כי בשנת 2006 ושעה שהיה בעל עסק עצמאי לעבודות עפר, נקלע לקשיים, והוגדר כמוגבל באמצעים. לאחר האמור חויב בהחזר סכום חודשי של 300 ש"ח אשר גם בו מתקשה לעמוד.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אוגר בתוכו תחושות של אכזבה וכעס כלפי ילדיו (אותם הוא מאשים בקריסת עסקו לאחר שהעסיקם ביחד עימו) וכלפי אשתו (בעניינה תחושתו היא כי נטשה אותו ועמדה לצד הילדים). נוכח האמור גם נשא אישה שנייה ועזב את משפחתו.

בתוך כך פרסו בניו של הנאשם בפני שירות המבחן מסכת של אלימות פיזית ונפשית קשה מצידו של הנאשם כלפיהם. לדבריהם השליט האב משך שנים אווירה של פחד וטרור בתוך הבית ולאחר מכן, כך על פי דבריהם, סיבך אותם בחובות כספיים רבים מהם הם מנסים להשתקם עד היום. גם מפי המתלוננת נמסר כי הנאשם נוהג כלפיה בחוסר כבוד, מעליבה ומשפילה, מתוך כוונה להפחית ממידת השפעתה על המערך המשפחתי. לדבריה מנהל הנאשם משך שנים אורח חיים אגוצנטרי ושתלטני תוך התעלמות מצרכיה ומצרכי בני המשפחה האחרים. שירות המבחן התרשם מן המתלוננת כאישה שקטה, בעלת אישיות חלשה וחסרת השפעה על מהלכי המשפחה השונים.

על האמור הוסיף שירות המבחן כי הנאשם טען באוזניהם כי הודה במיוחס לו מטעמים שבבסיסם הרצון לסיים ההליך המשפטי. בשים לב למתואר ולאחר שהציג עצמו כקורבן של התנהגות מתנכלת מצד אשתו וילדיו שלשיטתו רקמו נגדו חזית משותפת כדי לגרשו מהבית ולהפכו לדמות שולית וחסרת השפעה, העריך שירות המבחן כי בהעדר טיפול עלול הנאשם להגיב באלימות חוזרת כלפי אשתו וילדיו. בעניין זה נמסר עוד כי הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית וכי איננו מחובר לחלקיו התוקפניים.

5.         בהיסמך על האמור ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי משמעותי והתחייבות. לתימוכין עמדה על חומרת העבירות נשוא הרשעתו והבהירה כי האלימות המיוחסת לו הינה אלימות קשה מהרף הגבוה שלוותה באיומים, הפחדה, שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית. עוד טענה כי הנאשם הוכיח בהתנהלותו שהינו אדם אלים ומסוכן למתלוננת ואובססיבי בהתייחסותו כלפיה. בתוך כך עמדה כמובן על המתואר בתסקיר שירות המבחן והוסיפה והדגישה כי המתלוננת לא פנתה למשטרה אלא כעבור שנים של סבל ושתיקה. בעניין זה העידה אף המתלוננת עצמה (במסגרת עדויות המאשימה לעניין העונש) והבהירה כי אין היא רוצה שהנאשם יחזור לביתם; כי היא מפחדת ממנו וכי הנאשם מאיים עליה כמעשה יום ביומו. על האמור הוסיפה ב"כ המאשימה כי במידת העונש שייגזר על הנאשם יש לכלול גם חומרת העבירה של הסעת שב"ח שלא כדין העומדת בפני עצמה.

6.         מנגד ביקש הסנגור שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו מאסר על תנאי והתחייבות. כך לאחר שטען כי המדובר באדם מבוגר, בן 56, חולני, אשר נקלע למצב כלכלי קשה במיוחד והוכרז כמוגבל באמצעים; לאחר שטען כי הנאשם התחרט על העבירות אותן ביצע והבטיח שלא יישנו; הוסיף כי ממילא נמצא הוא ביישוב צעיר ליד חברון ואיננו מתכוון לשוב לביתו ומכאן שמסוכנותו מתאיינת; לאחר שהודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר; ובשים לב להרשעותיו הקודמות, שאינן מכבידות.

הגדיל הסנגור לעשות כאשר טען בנוסף, מפי הנאשם, כי המתלוננת תרמה תרומה ניכרת לנאשם על מנת שיבצע את העבירות, כך במפורש כלשונו, וזאת כאשר שעה ששמעה כי הוא עומד לשאת אישה שנייה לקחה שלושה מילדיה ונסעה עימם למקום החתונה, ולא רק זאת אלא שמשהגיעה למקום ופגשה בנאשם לבוש בגדי חתן, צעקה עליו ליד כלתו. האם לא צפתה מראש שתכעיס את הנאשם? כך שאל, האם לא צפתה שיתקוף אותה? שאל והשיב בחיוב, ומשכך, טען כנגדה כיצד עשתה כן. בתוך כך הוסיף וטען כי המתלוננת מנסה לסבך את הנאשם בכל שיטה שהיא, וכי הנאשם בוכה על המצב אליו נקלע ומרגיש שמשפחתו מקפחת ומזניחה אותו. את טיעוניו האמורים סיים באמירת דרשני שעה שהטעים כי באשתו השנייה לא נוהג הנאשם באלימות. 

7.         אודה כי אינני זוכרת מתי עוד שמעתי טיעונים הבאים בצורה כה מפורשת תחת ההגדרה של עזות מצח. ברי כי על הסנגור לטעון, בשם הנאשם, טיעונים שיש בהם כדי לשכנע בדבר הצורך להקל בדינו. עם זאת פער מובהק כל כך בבוחן המציאות, ניתוק חריף כל כך מהתנהלות נורמטיבית, אני חושבת שלא ראיתי מעודי. לטעון כנגד המתלוננת, אשר במר ליבה באה למקום חתונתו של הנאשם כדי למחות באוזניו על שהוא נושא אישה שנייה על פניה, על כי לא נמנעה מכך וכי משעה שעשתה כן, עליה האחריות לאלימות שננקטה כנגדה - טענה זו הותירה אותי ללא אומר. לטעון כי המתלוננת תרמה תרומה ניכרת לנאשם על מנת שיבצע את העבירות? אני תוהה איזו תפיסת עולם צריכה לעמוד מאחורי היכולת לטעון טענה מסוג זה. לבסוף לטעון כי הנאשם הוא שבוכה על מצבו?! דומני כי הנאשם אכן הרחיק לכת והפך כליל את היוצרות.

8.         יובן מן האמור שאין בידי לקבל טיעוני הסנגור לעניין העונש מכל וכל. אף אם אני מתעלמת  ממידע שנמסר בתסקיר שירות המבחן מפי בניו של הנאשם ומפי המתלוננת עצמה, הרי שכפי העולה מעובדות כתב האישום נשוא הודאתו נהג הנאשם במתלוננת במספר לא מבוטל של הזדמנויות באלימות קשה, הן פיזית והן נפשית. פעמיים גרם לה לאבד הכרתה ולא רק זאת אלא שעל האמור הוסיף באיומים שהשמיע תדיר על מנת למנוע ממנה לעמוד ולו במידת מה על זכויותיה שלא להיות אישה מוכה.

9.         תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו מלמד אף הוא כי אין בנאשם ולו ראשית ההבנה באשר לאלימות הטמועה בו וכי אין הוא מבין כלל במה, לאורך כמה זמן וכיצד, חטא.

עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מלמד כי לחובתו עבירות אלימות, מרמה ואיומים.

בנסיבות המתוארות חלה עלי החובה להבהיר בריש גלי מידת חטאו. הנאשם פגע במתלוננת פעם אחר פעם; נהג בה בזלזול ובחוסר כבוד; ניצל בכל דרך פערי הכוחות; ופרק בה את תסכוליו ללא כל בקרה שהיא. ייצא איפוא מסר חד וברור המלמד כי לא יינכה. מסר המוקיע התנהגותו.

10.        יפים בעניין זה דברי כב' השופטת א. פרוקצ'יה בע"פ 10571/07 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6/2/08 פורסם באתר נבו) לפיהם:

"המערער נהג להתעמר בבני משפחתו - בת זוגו וילדיו הקטינים - כעניין של דרך חיים ושיגרת מעשים. .. מעבר לאלימות הפיסית הקשה שהנחית על בני המשפחה, פעם אחר פעם, נהג המערער באשתו ובילדיו בדרך מעליבה, שרמסה את כבודם האישי, ופגעה בשלומם הנפשי והגופני ובאוטונומיה האישית הנתונה להם - קטן כגדול. החומרה היתירה הנלווית למעשים אלה קשורה קשר הדוק לנסיבות ביצועם בתוך המשפחה, כאשר ילדים ובת זוג חשופים בביתם הם לרודנות אלימה ולמעשי פגיעה והשפלה כעניין של שגרת חיים. תופעות האלימות במשפחה שואבות את חומרתן המיוחדת משני היבטים עיקריים - קודם לכל, ממצב האין-אונים שבו מצויים בני המשפחה, קרבנות העבירה, שהם לרוב חסרי ישע ואינם יכולים להתמודד כנגד כוח הזרוע והאדנות של בן זוג או הורה אלים; חומרה יתרה מתלווה לעבירות אלימות במשפחה גם בשל היותן מבוצעות בידי אדם בוגר, המופקד כאפוטרופוס טבעי על שלומם, רווחתם, וטובתם של ילדיו, ועל שלומו וטובתו של בן הזוג. הפרדוקס הנוצר בין חובה זו לבין חומרת הפרתה, מעצים את המסר העונשי הנדרש כדי לבער סוג זה של עבריינות אלימה. באין לקרבנות אלימות במשפחה מגן ומושיע בתוך המשפחה, על המערכת המשפטית וגורמי אכיפת החוק להיות להם למגן. דרך ההתמודדות עם התופעות הקשות של אלימות במשפחה היא, קודם לכל, דרך ההרתעה והגמול, וכדי להגשימה מתחייבת ענישה מחמירה וקשה אשר תביא להפנמת התודעה בציבור כי בני משפחה חסרי ישע אינם טרף קל בידי בן משפחה מתעלל, הרשאי לעשות בהם בחדרי חדרים כעולה על רוחו. הגנת החוק ורשויות החוק פרושה עליהם, ותינתן להם באורח אפקטיבי כל אימת שייפגעו לרעה." (ההדגשות אינן במקור.)

11.        בשקלול האמור וכאשר יש לזכור שלחובתו עומדת גם ההרשעה הנוספת בביצוע עבירה של הסעת שב"ח אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו מתאריך 13.03.08 עד תאריך 16.06.08.